רש"י על שבת פ״ג א:ג׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על שבת פ״ג ע״א:ב׳ רש"י על שבת פ״ג ע״א:ד׳ »

3 מֵיתִיבִי: נָכְרִי וְנׇכְרִית, עֲבוֹדָה זָרָה וּמְשַׁמְּשֶׁיהָ — הֵן וְלֹא הֶיסֵּטָן. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: הֵן וְהֶיסֵּטָן. בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי אֶלְעָזָר נִיחָא, אֶלָּא לְרַבָּה קַשְׁיָא. אָמַר לָךְ רַבָּה: וְלִיטַעְמָיךְ נָכְרִי וְנׇכְרִית נָמֵי, הֵן וְלֹא הֶיסֵּטָן?! וְהָתַנְיָא: ״דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳״ — בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְטַמְּאִין בְּזִיבָה וְאֵין גּוֹיִם מְטַמְּאִין בְּזִיבָה, אֲבָל גָּזְרוּ עֲלֵיהֶן שֶׁיְּהוּ כְּזָבִין לְכׇל דִּבְרֵיהֶן.

פירוש רש"י על שבת פ״ג א:ג׳

3 ה"ג נכרי ונכרית וע"ז ומשמשיה כו' - ול"ג מגע נכרי ונכרית שגזרו חכמים עליהן טומאת זבין:

4 הן ולא היסטן - קס"ד היסטן משמע שהוסטו דהיינו משא ולא כשאר היסיטות שבהש"ס דמשמעו שהטמא הסיט האחרים:

5 בשלמא לר"א ניחא - דקתני ולא היסטן דמשמע דלא מטמא במשא ולקמן פריך מאי הן אי הן טמאין קאמר פשיטא השתא היסטן טמא הם מיבעיא הכי איבעי ליה למתני מגען ולא היסטן:

6 לכל דבריהם - אלמא מטמאו במשא דאי לא מטמאו אלא במגע מאי כזבין לימא כטמאי מתים:

« רש"י על שבת פ״ג ע״א:ב׳ רש"י על שבת פ״ג ע״א:ד׳ »